רק לא לבכות
אני לא מאלה בועדת קישוט או מארגנות את המסיבות בבית ספר. אבל כן לפעמים הייתי תופסת פרוייקט ומשקיעה בו.
אני אוהבת להשקיע את כולי
בטיול חברה התנדבתי להצטרף למארגנות. גילה אמרה לי בואי, ואני קצת נגררתי
אבל ברגע שהייתי בפנים עשיתי מה שאני תמיד עושה ונתתי את כולי
הזמנתי חולצות, סגרתי את הקייטרינג, ישבתי עם יוחאי על המסלול, סגרנו 3 פעילויות שמתוכן צריך לבחור 2 - פעילות אחת אתגרית, אחת בטבע ואחת שקטה ויצירתית
את הסידורי לינה עשתה איילת ממשאבי אנוש (כי זה רגיש) ובאמת שיצא כמעט מוצלח
אבל אנשים תמיד מוצאים על מה להתלונן, וזה לא אמור להפתיע או לפגוע בי. עדיין אחרי הטיול איילת שלחה מייל מפרגן כמה היה נפלא ובסוף הודתה ל"גילה ולכל העוסקים במלאכה" למרות שבזמן שטרחתי ועשיתי הכל גילה בקושי עשתה משהו
כשהמייל יצא היא אומרת לי - " איזה חמודה איילת" כאילו באמת לא שמת לב? אני מסתכלת עליה ולא מאמינה, מה היא באמת אטומה? או מכשפה כזאת... ואני מתחילה להרגישת את הלחלוחית בעיניים ואומרת לה - כן ממש מפרגנת
ואחרי זה הולכת לשירותים מלאה בבושה